עֲדוּלָה       סְתָו בַּיָּם           רֵיחַ נִיחוֹחַ   נִכְנַס  אֶל  הָאַף… חֲבַצֶּלֶת הַחוֹף!   שַׁחַף פּוֹרֵשׂ אֶת  כְּנָפָיו  וְעָף…              עַד אֵין-סוֹף,  עַד אֵין-סוֹף         סַרְטָן מִתְלַכְסֵן, מִתְלַכְסֵן  עַד  חֹרוֹ… הָיָה     וְאֵינֶנּוּ.   הֶחָצָב   פּוֹרֵחַ  כִּי  עַכְשָׁו  תּוֹרוֹ                            לְקַשֵּׁט  אֶת  חַיֵּינוּ.